זיוף עצמי בחתימה

מדוע אנשים מזייפים את החתימה של עצמם?

אנשים משנים לעיתים את חתימתם, כדי שלא יזהו אותה וכדי שבעתיד יוכלו להתכחש לכך שחתמו על מסמך כלשהו. למשל, אדם כותב שיק מחשבונו הפרטי, אבל משנה במכוון את כתב היד ואת החתימה על השיק, כדי שמאוחר יותר יוכל לטעון שפנקס השיקים נגנב ממנו ומישהו אחר זייף את החתימה/ כתב היד. דוגמא נוספת, כאשר אדם משנה במכוון את חתימתו על הסכם, או ערבות, משום שבכוונתו להתחמק ממחויבות במועד מאוחר יותר.
הערות אופייניות של אנשים שמתכחשים לחתימתם, הם "אף פעם איני כותב את האות X בצורה כזאת" או "מעולם לא חתמתי עם קו מסיים ארוך בסוף חתימתי".

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

כדי להצליח בזיוף-עצמי, על הכותב לנקוט בשני צעדים:

תחילה, עליו להכיר את הפרטים המזהים של כתב-ידו ולאחר מכן- להוציא את ההרגלים המזהים מכתב-ידו ולאמץ לעצמו חדשים. תהליך זה מלווה בקושי להיפטר מהרגלי הכתיבה הרגילים, כך שחלק גדול מהחתימה נשאר כפי שהוא.
לכן, התוצאה של ניסיון להסוות כתב-יד היא בהוצאת המאפיינים הבולטים בלבד, תוך השארת פרטים רבים לא מודעים, כפי שהם במקור. ברוב המקרים, שטף הכתיבה ופרטים עדינים נשמרים גם בזיוף עצמי, אולם ניתן למצוא סתירות/ אי-התאמות בזווית הכתיבה או בצורת אותיות ה- capitals, משום שאלה מאפיינים שמשפיעים על ההתרשמות הראשונית מתמונת החתימה.
חייבת להיות מספיק אינדיבידואליות בסימני הכתב, הן בחתימות להשוואה והן בחתימה שבמחלוקת, כדי לבסס מסקנה, מעבר לכל ספק, ששניהם נכתבו ע"י אותו אדם. החיפוש אחר ההבדלים חייב להיות מלווה בחיפוש אחר קווי דמיון.
קיים שוני בין זיוף עצמי לבין העתקת מודל חתימה, או זיוף חופשי אופייני, שבו המאפיינים הבולטים דומים לחתימה המקורית, בעוד שהפרטים הנסתרים אינם תואמים, והחתימה אינה כתובה בשטף תנועה.
אחת השיטות של זיוף עצמי היא ליצור מבנה חתימה שונה לחלוטין, כך שתיראה כלפי חוץ ללא כל דמיון לחתימה הרגילה של הכותב. המטרה היא, לגרום לאחרים להסיק מיידית שאין זו חתימה ברת-תוקף משום שהיא "אינה תואמת" לחתימה האוטנטית. במקרים אלה, יתכן שלא ניתן יהיה לאמת את החתימה בהצלחה, כתוצאה מהשינוי הדרסטי במבנה החתימה.
בבדיקת טענת זיוף עצמי, יש צורך במסמכי השוואה רבים, כדי להגיע למסקנות מוצקות. זיהוי החותם, או קביעה שאין זו חתימת הנבדק, תלויה בכישרון האדם שמבצע את הזיוף העצמי, בכמות הכתב שבמחלוקת, בחומר השוואתי מספק ובמומחיות הבודק.
החלטת המומחה ביחס לשיטת הזיוף-העצמי בה השתמש המזייף, תעזור לו לקבוע אילו מסמכי השוואה עליו לאסוף לצורך הבדיקה. אם נראה למומחה שנעשתה הסוואה ע"י שינוי זווית כתיבה, על המומחה לבקש מהנבדק לכתוב בזווית כתיבה שונה מהרגיל.
אם המזייף שינה את סגנון האותיות, יתכן שהמומחה יוכל לעלות על כך, אם יקבל להשוואה מספר מסמכים עסקיים רגילים, שנכתבו בזמנים שונים ולמטרות שונות.

להלן מספר המלצות להערכת זיוף-עצמי:

  • התחל את הבדיקה דווקא מסוף החתימה (או מסוף קטע כתוב), ששם סביר להניח, הכותב חוזר להרגלי הכתיבה הרגילים שלו.
  • התעלם מהמאפיינים הבולטים בכתב והתמקד דווקא בסימנים הסמויים יותר.
  • שים פחות דגש על צורת האותיות ותן חשיבות למאפיינים פחות בולטים לעין, כמו רווחים, שוליים, פרופורציות, לחץ, ניקוד, יחס לקו שורה, קישור בין אותיות.
  • שים לב לחוסר עקביות, למקרים בהם הכותב חוזר בצורה לא מודעת לסגנון הנורמלי שלו.
  • הערך את הסתירות בכתב המסווה, כדי לראות אם הן תואמות לכתב של החשוד.
  • תן תשומת-לב רבה יותר לסיומי אותיות, מילים וקטעים, מאשר לאותיות ראשונות.
  • תיקון באותיות ראשונות מעלה חשד לזיוף-עצמי.
  • במידה וקיימים שברים או הפסקות בחתימה האוטנטית, בדרך כלל הם יופיעו גם בחתימה המזויפת.
  • יחסי גודל (פרופורציות) בחתימה המוסווית בד"כ ישארו זהים ליחסי הגודל בחתימה המקורית.

לקבלת מידע נוסף אודות שירותי הגרפולוגיה המשפטית ולהזמנת שירות חייגו עכשיו 6266866 - 04 או צרו קשר דרך האתר ואשמח לעמוד לשירותכם

סגירת תפריט